#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 1 מנין שאין נשבעים בש&quot;ח ומשלמים בש&quot;ש בקרקעות עבדים שטרות והקדשות?	"&quot;כי יתן איש אל רעהו' כלל 'כסף או כלים' פרט 'לשמור&quot; חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון. הקדש התמעט מ&quot;רעהו&quot;.<p dir=""rtl"">כיוצא בזה דרשו בקרא של שומר שכר. </p><p dir=""rtl"">(ע' לעיל לז. לר&quot;א דדרישנן רבוי מיעוט ורבוי אין ממעט אלא שטרות).</p>"	שבועות מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 2 ר&quot;מ אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע מהם ומדוע אינם כקרקע?	א&quot;ר יוסי ברבי חנינא הכא בענבים העומדות להבצר קמיפלגי, דרבי מאיר סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לא כבצורות דמיין.	שבועות מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 3 בית מלא, בית זה מלא, מנורה גדולה או בת עשר ליטרין, אזורה גדולה, מסרתי לך והוא מודה לו במקצת, האם חייב ומדוע?	"אין חייבים אלא על דבר שבמדה משקל ומנין וכן ההואדאה אינה אלא בדבר שבמדה משקל ומנין (פ' ריב&quot;א בתוס' דכתיב &quot;שלמה&quot; דבר מסוים), לכן בבית מלא אינו חייב, בית זה מלא אביי סבר דהוי כדבר שבמידה ודחה אותו רבא ותניא כוותיה שפטור עליו.<p dir=""rtl"">מנורה גדולה וקטנה אין זה במידה כנ&quot;ל ופטור, מנורה בת עשר ליטרין והודה לו בחמש חייב שמנורה יכול לגררה ולעמוד על ה', אבל אזור שאינו יכול לגררו וכד' אפ' יאמר מידה פטור שמה שטענו לא הודה לו.</p>"	שבועות מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 1 'המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון וכו' סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב' מי נשבע ומדוע?	"שמואל ורב חייא בר אבא ור' יוחנן אמרו אף דמעיקר הדין על הלוה להשבע נטלו ממנו חכמים את השבועה והטילו על המלוה דעל זה קאי מה שאמרו בסוף המשנה 'מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון'.<p dir=""rtl"">השתא דאמר רב אשי זה נשבע שאינה ברשותו וזה נשבע כמה שוה השבועה נשארת על הלוה והכי קאמר מי נשבע תחלה מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון.</p>"	שבועות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 2 המלוה לחברו אלף זוז ומשכן לו קתא דמגלא, תרתי קתאתי, קתא ונסכא, אבד המשכון האם הפסיד את כל ההלואה?	"שמואל אמר בקתא אבד כל האלף זוז אבל שתים לא אבד (אם אבד קתא אחת), רב נחמן אמר אפ' בשתים אבד אחת הפסיד חצי הלואה אבד את השני איבד את כולה, אבל קתא ונסכא לא, נהרדעי אמרי אפילו קתא ונסכא אבד נסכא אבד פלגא אבד קתא אבד כוליה. בהמשך הסוגיא הגמ' מביאה כמה תנאי ודוחה דכו&quot;ע לית להו דשמואל (ור&quot;ח ובה&quot;ג פסקו דלא כשמואל ולא איבד כלום וכן נקט השו&quot;ע, והתוס' נראה דס&quot;ל דשמואל וכן הביא הרמ&quot;א).<p dir=""rtl"">לגרסת רש&quot;י אם פי' להדיא בשעת ההלואה שלא יפסיד לא הפסיד, לגרסת הר&quot;ח להיפך כל דברי שמואל שפירש בשעת ההלואה שיפסיד אבל לא פירש לא הפסיד (ומאן דלית ליה את שמואל ס&quot;ל דמה שפירש אסמכתא בעלמא).</p><p dir=""rtl"">[הלוה בשטר והניח משכון לכו&quot;ע אבד המשכון אבד מעותיו (למסקנת הגמ' דין זה לא כתוב בבריתא על מחלוקת זו, אבל יתכן שהדין נכון בעצם)]</p>"	שבועות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג: 3 מה שנינו בבריתא 'המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול את מעותיו דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר יכול הוא שיאמר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך' האם קאי בשווה המשכון שיעור החוב או פחות ובמאי פליגי?<p dir=""rtl"">מה הדין אם הלוה לו בשטר והניח בידו משכון?</p>"	"הגמרא הבינה בדלא שווה המשכון שיעור זוזי ונחלקו בדשמואל ודוחה דאין זה מוכח דאיכא למימר בשווה המשכון שיעור ההלואה ונחלקו בשומר אבדה אם הוא כש&quot;ח כרבה או כש&quot;ש כרב יוסף, ורב יוסף יסבור שבסתם שומר אבדה לכו&quot;ע כש&quot;ש ונחלקו במלוה צריך למשכון אם מצוה קעביד והוא ש&quot;ש או לאו מצוה והוא כש&quot;ח.<p dir=""rtl"">הלוה בשטר והניח בידו משכון לכו&quot;ע אבד המשכון אבדו מעותיו.</p>"	שבועות מג:		
